עמוד ראשי         מאמרים         אודות

תאריך פרסום: 24/01/2023

תאריך עדכון: 01/11/2024

עבדת קשה כבר שנתיים והחלטת שמגיעה לך העלאה. התכוננת עם חברות מראש לאירוע המלחיץ והשיחה עם הבוס הלכה כמו שרצית, קיבלת את ההעלאה. מזל טוב :) אבל, כשהגיע תלוש השכר בחודש הבא הנטו נראה כמעט אותו דבר. איך זה יכול להיות? בשביל זה עשית את כל המאמץ?

התרחיש הזה קורה להרבה שכירים, כולל מקרה קצה בו העלאה שנתית הפכה לעלייה בנטו של 180 ש”ח… היום נדבר על המרכיבים מאחורי התופעה הזו שכבר קיבלה את הכינוי “חוק הנטו הקבוע”.

חישוב ברוטו לנטו

בפעם הקודמת (מדרגות מס הכנסה) הזכרנו את מדרגות מס ההכנסה, אבל דילגנו על שני חלקים חשובים:

כשבאים לחשב מס הכנסה, נחשב אותו על “הכנסה מוכרת למס”. אבל רגע, זה לא אותו דבר כמו השכר החודשי שלנו? אז לצערי התשובה היא לא. משכורת של שכיר ממוצע תורכב מהחלקים הבאים (עליהם נרחיב בנפרד בעתיד):

את ההכנסה המוכרת למס נחשב לפי סכום התשלום/הטבה כספית שקיבלנו מהמעסיק. חישוב נאיבי יגיד שמדובר במשכורת הבסיס + הכנסה לא סוציאלית + שווי הטבות נוספות. כן, תןביס נחשב הכנסה ונשלם עליו מס הכנסה (אין מתנות חינם).

הערה: מעסיק יכול לבחור “לגלם למס” הוצאה כמו שי לחג (נפוץ יחסית בחברות) כדי שבפועל ההטבה תהיה בחינם. זה אומר שהמשכורת שלנו תועלה מלאכותית בסכום הדרוש כדי לשלם את המס על ההטבה. במידה וזה לא יקרה, מתנה שבפועל שווה מעט אבל הגיעה מחנות יקרה, יכולה עוד לעלות לנו כסף בנטו בגלל השווי שלה למס.

תקרות נוספות למס הכנסה

אבל, החישוב שהצגנו למעלה הוא נאיבי. תנאים סוציאליים לרוב מורכבים מהפרשה עצמית (שלנו) + הפרשה של המעסיק. עבור כל סעיף סוציאלי ישנה תקרת מיסוי (תודה כחלון) וברגע שהמשכורת שלנו עוברת את התקרה עבור אותו סעיף, ההפרשה של המעביד על סעיף זה תחשב להכנסה נוספת. לדוגמא:

כלומר, מבחינת מס הכנסה קיבלנו מהמעסיק הטבה של 321.60 ש”ח עליהם נצטרך לשלם מס.

אז כמה זה יוצא בפועל? תחת ההנחה שכל התנאים הסוציאליים הם על כל השכר (לא תמיד המצב בקרן השתלמות), עובד שעבר את כל תקרות המיסוי יספוג את העלויות הבאות:

כלומר, על כל 100 אגורות לתנאים סוציאליים שנרוויח מעל התקרה, מס הכנסה יספור 122.33 אגורות עליהן נצטרך לשלם מס. או במילים אחרות, החל מנקודה מסויימת אנחנו למעשה משלמים מס הכנסה על קצת מעל 122% מהשכר שלנו…

מס יסף

אוקיי, אבל זה הכל, נכון? לצערי לא. מדרגות מס ההכנסה שהזכרנו הן רק המדרגות ה”רשמיות”. עמוד אחרי ההגדרה שלהן בלוח העזר של מס הכנסה ישנו סעיף נוסף: “מס נוסף על הכנסות גבוהות”. קרוי גם “מס יסף” או בשמו העממי “מס עשירים”. מדובר במיסוי של 3% נוספים על כל שקל מעל התקרה השנתית (721,560 ש”ח נכון לשנת 2024) ואם נמיר אותה לתקרה החודשית נקבל: 60,130 ש”ח.

כלומר, מדרגת מס הכנסה מקסימאלית של 47% + מס עשירים של 3% = 50% מס בתקרה האפקטיבית המקסימאלית. התקרה עצמה קרובה יותר משהיא נראית, כי מדובר בהכנסה מוכרת למס של 60,130 לחודש. בפועל, לפי החישוב שעשינו בסעיפים הקודמים, מדובר בהכנסה לתנאים סוציאליים של 54,705 ש”ח. כלומר, כ-5,000 ש”ח פחות ממה שזה נראה במבט ראשון.

בהינתן מדרגה מקסימאלית של 50% מס, ושכר למס שהוא בכלל 122% מהשכר האמיתי שלנו, נקבל שלפני שהתחלנו את החודש, או אפילו הפרשנו לעצמו כסף לתנאים סוציאליים, איבדנו 61 אגורות על כל שקל העלאה לשכר. אז לכל אלה שאומרים שמדרגת המיסוי העליונה במדינה “לא גבוהה” יחסית למדינות אחרות והיא “רק 50%” התשובה היא שהיא בפועל 61%.

מס יסף על רווחי הון

בתקציב לשנת 2025 צפויה להיות הרחבה של מס היסף, כך שיסף על רווחי הון יהיה 5% במקום 3% כפי שהוא היום. בעוד שהפרטים עצמם טרם התבהרו (התקציב עוד לא עבר), נראה כי התכנון הוא שמדרגת המס השנתית (721,560 ש”ח) תפוצל לשתיים:

היות והמדרגה השנייה בהגדרה כוללת את המדרגה הראשונה, הרי שעובדת שתשכר 800,000 ש”ח בשנה מרווחי הון (סחתיין) תאלץ לשלם 30% מס רווחי הון (25% + 3% + 2%) על הסכום שמעל 721,560 ש”ח. לעומתה, עובד שישתכר הכנסה שנתית של 800,00 ש”ח שמתוכם “רק” 100,000 ש”ח היו מרווחי הון, ישאר עם מס היסף ה”רגיל” של 3%.

ברגע שיתבהר סטאטוס החקיקה (עברה/נפלה) עמוד זה יעודכן כדי לשקף את תמונת המצב העדכנית.

שורה תחתונה

כמו שהזכרנו קודם, גם אנחנו מפרישים כסף לתנאים סוציאליים. את הכסף הזה נפגוש בעתיד הקרוב (קרן השתלמות) או רחוק (פנסיה) אבל לא נפגוש אותו בנטו כל חודש:

שורה תחתונה: על כל שקל העלאה נאבד 61 אגורות למס הכנסה + 8.5 אגורות נוספות שלנו שנפגוש רק בעתיד, אבל לא בנטו. מתוך 100 אגורות נשאר עם תכל’ס 30 אגורות.

רק להמחשה, להלן דוגמאות עבור שכיר תושב ישראל ללא נקודות מס נוספות (נכון לשנת 2024):

וזו הסיבה שגם העלאה של 2,000 ש”ח ברוטו לתנאים סוציאליים תהפוך לכ-600 ש”ח נטו. לא רע, אבל לא בדיוק מה שציפינו לפני שיחת השכר.

הפער הזה, בין ברוטו לנטו, היה המוטיבציה המובילה ליצירת מחשבון לחישוב תלוש השכר. בסופו של יום, רוב העובדים מעוניינים להשוות שתי הצעות שכר שקיבלו לפי מה יוצא להם מזה בתלוש, או “כמה זה בסוף נטו?” אפילו שהמיקוח עם המעסיקים הוא על שכר ברוטו. היות ולא תמיד פער גדול בברוטו מתרגם להבדל משמעותי בנטו, כדאי שלעובדים תהיה היכולת לקבל החלטות מושכלות כשכל הנתונים לפניהם.