עמוד ראשי         מאמרים         אודות

תאריך פרסום: 29/01/2023

תאריך עדכון: 11/01/2024

אחרי שעברנו על חוק הנטו הקבוע ומדרגות מס ההכנסה, אנחנו כבר יכולים להסתכל על גרף בסיסי המתאר כמה אגורות נטו נקבל על כל שקל ברוטו העלאה בשכר (נכון לשנת 2023):

גרף ברוטו לנטו, כולל בור לא מוסבר

איור 1: גרף ברוטו לנטו, כולל בור לא מוסבר

בעוד שבגרף יש כל מיני מדרגות קטנות המתארות זקיפות מס של הפרשות לתנאים סוציאליים (עליהן נרחיב בהמשך), הן בכלל לא משתוות ל”בור” שמופיע פתאום בגרף סביב מדרגת מס ההכנסה האחרונה. כדי להסביר את פשר בור השכר הנ”ל, הגיע הזמן להציג את האח החורג של מס הכנסה: ביטוח לאומי.

ביטוח לאומי

כפי שלומד כל נער עובד בהגיעו לגיל 18, הדבר הראשון שמקטין לנו את שורת הרווח בתלוש השכר הוא בכלל ביטוח לאומי. יום אחד “נעלמים” כמה שקלים מכל משמרת עבודה ויחד איתן מגיע ההסבר “ביטוח לאומי”. את מס הכנסה נפגוש רק בשלב יותר מתקדם של החיים כשנתחיל לעבוד בעבודה “של גדולים”.

אז איך עובד המיסוי של ביטוח לאומי (עבור שכירים)? המיסוי כולל בסה”כ 2 מדרגות ואפשר לראות אותו בקלות בטבלה הנ”ל שנלקחה מאתר הביטוח הלאומי:

מדרגות דמי ביטוח לאומי - 2023

איור 2: מדרגות ביטוח לאומי - 2023

כפי שאפשר להבין מהטבלה, הגבייה כוללת:

המדרגות עצמן מבוססת על השכר הממוצע, כאשר מדרגת הגבייה הנמוכה היא 3.5% וזו שאחריה כבר גבוהה יותר: 12% מס.

השפעת השכר הממוצע על תלוש השכר

התלות בשכר הממוצע למדרגות הביטוח הלאומי היא לא דבר חד-פעמי. הביטוח הלאומי הוא הגוף האמון על פרסום נתון השכר הממוצע במשק, לפיו נקבעים מספר רב של פרמטרים:

ואלו רק הנקודות שבתלוש השכר שלנו. אליהן צריך להוסיף את חישובי הארנונה, שכר עובדי מדינה וכו’.

הערה: בשנים 2021 ו-2022 הכנסת הקפיאה את ערך השכר הממוצע במשק המשמש לחישוב כל הנתונים שבדיוק הזכרנו. זאת משום שבזמן משבר הקורונה פיטורים / הוצאה לחל”ת של אחוז גבוה של משתכרים בשכר נמוך הובילו לזינוק מלאכותי של השכר הממוצע במשק.

ביצת השכר

אוקיי, אז למדנו שבמקביל למס הכנסה ישנן גם מדרגות מיסוי של ביטוח לאומי. בואו נלביש אותן על הגרף שראינו קודם לכן ונראה אם הן מסבירות את התופעה שנתקלנו בה:

גרף ברוטו לנטו, עכשיו עם מדרגות ביטוח לאומי

איור 3: גרף ברוטו לנטו, עכשיו עם מדרגות ביטוח לאומי

מה שאנחנו למעשה רואים בגרף הוא את הכניסה לתוקף של המדרגה העליונה של מס הכנסה, שמורידה את הגרף ב-12 אגורות (מעבר מ-35% ל-47%) ואז כאלפיים ש”ח אח”כ את תקרת ביטוח לאומי שגורמת להפסקת הגבייה (12% גם כן) ועלייה חזרה בדיוק לאותה נקודה בה היינו קודם לכן.

עבור השכירים שנמצאים בדיוק בטווח הנ”ל, העלאה של 100 אגורות ברוטו תתורגם ל-19.33 אגורות נטו. אפקטיבית, זוהי מדרגת המס הקשה ביותר, והיא אפילו לא מדרגת המס המקסימאלית. תופעת מיסוי מוזרה זו זכתה לכינוי “הביצה” היות ושכיר שנמצא באזור שכר זה כמעט ולא יכול להתקדם והנטו שלו באמת כמעט ולא ישתפר גם אם יקבל העלאה.

על פניו אדם הנתקל בגרף יכול לחשוב שישנו איזשהו תכנון מרכזי שבו הוחלט להעלות את מס הכנסה כדי לפצות על הפסקת הגבייה של הביטוח הלאומי ושעם השנים כל אחד מהם הוצמד למדד אחר ונוצר פער. פער שהוא כמובן נגד השכיר ולא לטובתו, אבל לא ציפינו למשהו אחר. בעוד שהסבר זה היה מלמד על בעיות אמיתיות במערכת השכר והמיסוי במדינת ישראל שנובעות מהצמדות למדדים שונים (מה שאכן קרה בשכר השרים מול שכר הח”כים), הפעם ההסבר עוד יותר עצוב.

פשוט אין קשר בין השניים. השוואה של נתוני ביטוח לאומי לאורך השנים אל נתוני מס הכנסה לאורך השנים מראה שרק החל משנת 2018 מדרגות מס הכנסה עודכנו ליצירת הפרש של 12%. בדיקה נוספת מעלה את הפנינים הבאות:

אולם, גם בשנת 2012 הפער בין מדרגות מס הכנסה היה 15% ולא 12%. בעוד שהקשר בין ביטוח לאומי למס הכנסה בשנה זו כנראה היה מקרי, לגמרי אפשר לדמיין שני פקידים מתאמים ביניהם את גובה המדרגה בסגנון של “אז מה קבענו? המדרגה היא בארבעים ואחד אלף שמונה מאות ומשהו, נכון?”

שורה תחתונה

אין קשר בין מדרגות המיסוי של מס הכנסה ואלו של הביטוח הלאומי. בנוסף, סקירה של המדרגות השונות מראה שביצת השכר שראינו למעלה בגרף מלווה אותנו כבר יותר מעשור ובסיכוי סביר אפילו מעבר לכך.

יכול להיות שכדאי שיהיה קשר כלשהו בין שני הגופים שמתחרים על הכסף שלנו, אבל כנראה שעוד חזון למועד. עד אז נצטרך להמשיך להתמודד עם תופעות מיסוי מוזרות שנובעות מחוסר הסינכרון בין מס ההכנסה וביטוח לאומי.