תאריך פרסום: 17/01/2025
הקדמה
בתחילתה של כל שנת מס ישנם עדכונים (קלים לרוב) אשר משפיעים על תלוש השכר שלנו:
- עליית השכר הממוצע במשק - תשפיע על תקרת הפקדה לפנסיה כמו גם על מדרגות מיסוי ביטוח לאומי
- עליית המדד בשנה החולפת - תשפיע על מדרגות מס הכנסה, שווי נקודות זיכוי ממס הכנסה וכו’
בחלק מהשנים, בשל השפעת גורם חיצוני חריג (מגפת הקורונה למשל) הממשלה יכולה להחליט כי חלק מההצמדות הללו “יוקפאו”. למשל להורות לביטוח לאומי להכריז ש”השכר הממוצע במשק לא השתנה” ולמעשה לבקש ממנו לדווח נתון שאינו תואם לשכר הממוצע האמיתי במשק (במילים אחרות, לשקר).
בצורה שכזו, ניתן למשל למנוע מחריגה מקומית (קפיצה בשכר הממוצע כתוצאה מחל”ת ארוך של עובדים המשתכרים משכורות נמוכות) לזעזע את כל סעיפי השכר (וגם חישובי ארנונה, משכורות עובדי המדינה, וכו’) המוצמדים לשכר הממוצע במשק. פרטים נוספים בנושא ניתן למצוא בפרק על השכר הממוצע במשק ודמי ביטוח לאומי.
ועדיין, העדכונים לטבלאות חישוב השכר הם נקודתיים מאוד בין שנת מס אחת לאחרת ולכן עד כה לא היה צורך בפרסום פוסט ממוקד על תקציב שנת המס הקרבה.
אולם, בשל ההשלכות התקציביות של המלחמה המתמשכת מאז אסון ה-7 לאוקטובר, כפי שגם השתקפו בהורדות הדירוג הרבות מצד סוכנויות דירוג האשראי, הממשלה הכריזה על “חוק ההתייעלות הכלכלית” או בשמו הציבורי “גזרות מיסוי” לשנים 2025 ו-2026. בפוסט זה נסקור את השפעת תקנות מיסוי אלו על תלוש השכר.
בנוסף, נציג את אי הסדרים בתקנות עצמן, אי סדרים המהווים המחשה קלאסית להתנהלות הלקויה של משרדי הממשלה ותהליך החקיקה בכנסת. הרי אם אחד מהחוקים החשובים ביותר בהתנהלות הממשלה, חוק התקציב, עובר בצורה שכזו, מה זה מעיד על התנהלות משרדי הממשלה בשאר תחומי אחריותה?
מחשבון לחישוב סעיפי תלוש השכר - 2025
מחשבון לחישוב מלא של סעיפי תלוש השכר (ברוטו לנטו) לשנת 2025 - לינק. בתיקייה ניתן למצוא מסמך לכל שנת מס החל משנת 2018 ועד לשנת המס החדשה, שנת 2025.
הקפאת מדרגות מס הכנסה
אחד הסעיפים המוכרים לציבור במסגרת גזרות תקציב שנת 2025 נוגע לעדכון מדרגות מס ההכנסה, או ליתר דיוק, הקפאת עדכון זה. בשנה רגילה, מדרגות מס הכנסה כמו גם נקודות זיכוי ממס הכנסה מעודכנות על פי מדד המחירים לצרכן. לצורך המחשה, מדד זה עלה בכ-4% במהלך שנת 2024 ומשקף שחיקה של שווי הההכנסה שלנו (השכר שאנו מרוויחים) אל מול ההוצאות שלנו (מחירי המוצרים שאנו קונים). על מנת להגן על העובדים מפני שחיקה זו בשכר, מנגנון ההצמדה נועד להעלות את מדרגות מס ההכנסה בשיעור זהה.
כלומר, המעבר בין מדרגת מס נמוכה לגבוהה יתחיל מאוחר יותר, ויגרום לזה שנשאר יותר זמן במדרגת מיסוי נמוכה ותדחה ההתחלה של מדרגת מיסוי גבוהה יותר. בצורה שכזו נשלם סכום מס הכנסה שתואם לשווי הכסף - הכסף שווה פחות ולכן נשלם פחות שקלים במס.
המשמעות הריאלית של הקפאת מדרגות מס הכנסה, כמו גם הקפאת נקודות זיכוי ממס הכנסה, היא פגיעה של 4% בשכר שלנו. מבחינה ציבורית לממשלה יותר קל להעביר צעדי מיסוי שכאלה כי לא מדובר ב”העלאת מיסים”. אבל, בשורה התחתונה, התוצאה זהה.
העלת דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי
באיחור אופנתי, הרחבה על כך בהמשך, לפני מספר ימים אושר סופית העדכון לדמי הביטוח הלאומי. בניגוד להצמדת מדרגות מס ההכנסה, הפעם ישנם גם הקפאה של השכר הממוצע במשק (לפיו מחושבות מדרגות דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי) וגם העלאה של דמי הביטוח עצמם:
- מדרגת המיסוי הראשונה (עד 60% השכר הממוצע במשק):
- דמי ביטוח לאומי - עלייה מ-0.4% ל-1.04% (כמו גם עלייה משמעותית יותר על המיסוי שמשלם המעסיק)
- ביטוח בריאות ממלכתי - עלייה מ-3.10% ל-3.23%
- מדרגת המיסוי השנייה (החל מ-60% השכר הממוצע במשק, ועד לתקרה):
- דמי ביטוח לאומי - אין שינוי
- ביטוח בריאות ממלכתי - עלייה מ-5% ל-5.17%
במקור הוחלט כי עליית דמי הביטוח הלאומי (בשיעור של 1.6%) תתחלק שווה בשווה בין העובד למעסיק (0.8% לכל צד), אך לבסוף ועדת העבודה והרווחה בכנסת החליטה “להתחשב בעובדים” ולחלק את העלייה ל-40% לעובדים ו-60% למעסיקים (מקור). נדיבות זו מצד ועדת העבודה והרווחה שווה לעובדים לכל היותר 7.5 ש”ח נטו בחודש.
בשורה התחתונה, השפעת העלאת המיסוי (לשכירים) היא:
- עובד שמשכורתו לדמי ביטוח לאומי היא 10,000 ש”ח בחודש - עליית מיסוי של כ- 62 ש”ח בחודש.
- עובדת שמשכורתה לדמי ביטוח לאומי היא 50,000 ש”ח בחודש (קצת מעל התקרה) - עליית מיסוי של כ-130 ש”ח בחודש.
כפי שמשתקף בצורה ישירה בדוגמא, דווקא העובדים החלשים במשק יושפעו יותר (באחוזים) מההעלאות הנ”ל, ואילו העובדים החזקים יותר במשק יושפעו (שקלית) לכל היותר בערך פי 2 מהעובד החציוני במשק. עבורם, מדובר בהשפעה שקלית שהיא “מכה קלה בכנף”.
ישנן 4 סיבות עיקריות לאנומליה זו:
- העלאת דמי ביטוח בריאות ממלכתי היא זניחה יחסית, ואילו העלייה המרכזית היא בדמי ביטוח לאומי
- העלת דמי ביטוח לאומי חלה רק על המדרגה הנמוכה יותר (עד 60% מהשכר הממוצע במשק) ולכן עובד שמשכורתו מעל מדרגה זו יושפע לכל היותר בכ-48 ש”ח, לא משנה כמה גבוהה תהיה משכורתו
- ישנה תקרה לחישוב דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי, ולכן כל עדכון מיסוי ישפיע רק עד שכר של 49,030 ש”ח בחודש ובהגדרה לא ישפיע מעבר לכך
- השכר הממוצע לחישוב דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי הוקפא לצורך החישוב בשנת 2025. לכן, גם תקרת המיסוי הוקפאה ועובדים בשכר גבוה יפסיקו לשלם את המס מוקדם יותר ממה שהיו אמורים לו המדרגות היו מתעדכנות
המחוקק לא סיפק הסברים אודות ההחלטה להעלות את דמי ביטוח בריאות ממלכתי בשתי מדרגות המיסוי ואילו את העלאת דמי ביטוח לאומי להחיל בעיקר על המשתכרים משכורות נמוכות.
עדכון מס יסף
בניסיון למצוא מקורות תקציביים נוספים לשנות המס 2025 ו-2026 בממשלה הוחלט על המצאת סעיף מיסוי חדש - מס יסף ממקורות הוניים. כבר היום קיים מס יסף, או “מס על הכנסות גבוהות”, המגדיר כי על הכנסות שנתיות מעל 721,560 ש”ח (שכר למס הכנסה של 60,130 ש”ח בחודש) מוחל מס בשיעור של 3%.
התוספת במסגרת “חוק ההתייעלות הכללית” קובעת כי במידה והרווחים ההוניים (לרוב, מכירת מניות) של אזרח (לאו דווקא עובד, כי מדובר ברווח הון ולא בשכר למס הכנסה) עלו גם הם מעל אותה התקרה, הרי שהם (ורק הם) ימוסו במיסוי נוסף של עוד 2%. להלן דוגמאות לצורך ההמחשה:
- רווח שנתי של 500,000 ש”ח - לא משנה אם שכר או מניות - המיסוי על רווחי הון יהיה בהתאם לסעיף בחוק (לרוב, 25%)
- רווח שנתי של 800,000 ש”ח - כאשר הרוב בשכר ו-50,000 ש”ח במניות - המיסוי על רווחי הון יהיה 25% ועוד מס יסף “רגיל” של 3% = 28%
- רווח שנתי של 800,000 ש”ח - העובד בגמלאות וכל הרווח ממכירת מניות - מיסוי של 25% עד למדרגת מס יסף ואז מיסוי יסף כפול של 3% + 2% לסכום שמעל התקרה, וסך הכל 30% מס
אין ספק שתוספת מיסוי זו חלה רק על המשתכרים באחוזונים הגבוהים באוכלוסייה. בנוסף, גם עובדים המקבלים מענקי מניות RSU, למשל ימוסו במס הכנסה על שווי המענק שקיבלו, ומס רווח הון רק על הרווחים ורק אם חיכו לפחות שנתיים ממועד הענקת המניות. על כן, מיסוי נוסף רק על החלק ההוני לא משפיע על כל שווי המענק שקיבלו העובדים, אלא רק על הרווח מעליית המניות.
ואחרי שאמרנו את כל זה, המיסוי הוא על רווח הון (ברוטו) ולא על הכסף שייכנס לחשבון הבנק (נטו). התרחיש הסביר הוא שלא מדובר בעובדת שפרשה לגמלאות ומוכרת כעת מניות, אלא על עובדת המשתכרת שכר גבוה (מגיעה לתקרת יסף או קרוב לכך) ואז מוכרת מניות (שהרוויחו תשואה לאורך שנים). במצב שכזה, מכירת המניות בכל מקרה הייתה חשופה למס של 28% (די גבוה) וכעת תעלה ל-30%. המשמעות היא שאם העובדת מוכרת מניות ולא מעוניית לשלם את המס החדש, הרי שהיא מוגבלת למכירה שנתית של מניות בשיעור נטו של 519,523 ש”ח. מכל שקל נוסף כבר ילקחו 30 אגורות מס.
המדינה למעשה באה ואומרת לאזרחים באחוזונים העליונים, תבחרו אם נטל המס עליכם יעלה ב-2% נוספים (מעבר ל”מס העשירים” הקיים) או שתגבילו את ההכנסה נטו ממניות לסכום שנתי של קצת מעל 500,000 ש”ח בחודש, ותפזרו את מכירת המניות שלכם על פני יותר שנים. לדוגמא, רווח של 3 מיליון ש”ח במניות ייאלץ “לחכות” 6 שנים של מכירה הדרגתית.
הרשו לי לשער שהמיסוי מסעיף זה יניב למדינה פחות מאשר תכננה ובסה”כ יעודד משקיעים לפזר את מכירת המניות שלהם (ולמעשה להישאר מושקעים בשוק ליותר זמן).
סעיפי מיסוי נוספים
יריעה זו קצרה מלהכיל את כל סעיפי המיסוי הנוספים בגזרות תקציב 2025 (אשר רובם הוחלו אוטומטית גם על שנת 2026), אך הבולטים ביניהם הם:
- עליית שיעור המע”מ מ-17% ל-18%
- עליות בדמי הארנונה, מים וחשמל (בשיעור של 3-5%)
ועדיין, תחזיות האוצר הן כי סעיפי מיסוי אלו לא יספיקו לכסות את העלייה הצפוייה בהוצאות הממשלתיות, בייחוד לאור היעדר הקיצוץ בהוצאות ההממשלה אותן הגדירו באוצר כ”לא נחוצות” בשעת חירום זו (משרדי ממשלה מיותרים, כספים קואליציוניים במיליארדים וכו’).
סאגת העלאת דמי ביטוח לאומי
תקנת מיסוי זו הייתה אמורה לעבור לקראת סוף שנת 2024, משום שהמיסוי במדינת ישראל הוא מיסוי שנתי. מבחינה משפטית, נדרש אישור חריג לעדכון מדרגות המיסוי במהלך שנת המס, משום שלא ברור איך ומתי יחול עדכון כזה. אולם, בשל סיבות פוליטיות, סעיף זה לא חוקק בסוף שנת 2024, ולמעשה אושר סופית רק באמצע חודש ינואר 2025.
לצורך המחשה, בשנה רגילה, מנגנון פרסום הנתונים לחישוב תלוש השכר כולל 2 חלקים:
- אתר הביטוח הלאומי מפרסם את דמי הביטוח הלאומי המעודכנים, יחד עם העדכון בשכר הממוצע במשק
- משרד האוצר מפרסם לוח עזר לחישוב מס הכנסה לשנת המס החדשה
בעוד שהביטוח הלאומי מפרסם את הנתונים בשבוע הראשון של שנת המס (כל שנה, כמו שעון), משרד האוצר לרוב מפרסם את לוח העזר לקראת סוף השבוע השני של חודש ינואר. איחור אופנתי זה משאיר את כל חשבי השכר לרוץ מהר-מהר ולעדכן את טבלאות חישוב השכר כדי שיוכלו להספיק לחשב את תלושי השכר של עובדיהם לחודש ינואר. השנה, ביטוח לאומי לא יכל היה לפרסם את הטבלאות, כי המתינו שהחקיקה תאושר בכנסת ותקבל אישור משפטי שיגדיר האם העדכון חל בחודש ינואר או בחודש בפברואר 2025.
למעשה, עד לרגע זה (17/01/2025) ביטוח לאומי טרם עדכן את טבלאות דמי הביטוח הלאומי. כמו כן, לא ברור האם העדכון יחול כבר מחודש ינואר, או שידחה למשכורת חודש פברואר. על כן, נאלצתי לקושש את המידע מאתרים שונים המדווחים על החקיקה, והאישור הסופי לנכונות סעיפי תלוש השכר יאלץ לחכות שביטוח לאומי ישחרר הודעה מעודכנת לציבור.
מה זה בכלל שכר ממוצע במשק?
בבואי לעבור על לוח העזר שפרסם משרד האוצר (בשעה טובה באמצע חודש ינואר ולא חס וחלילה בתחילת שנת המס או סוף שנת המס הקודמת), הופתעתי לראות את הציטוט הבא (ההדגשות שלי):
”
לתשומת הלב, עקב תיקון 244 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון 244 והוראת שעה), התשפ”ד-2024, ובשונה משנים קודמות, בשנת 2025 פרסם המוסד לביטוח לאומי שני סכומים לעניין המונח “השכר הממוצע במשק”: האחד לעניין דמי הביטוח בגובה 12,536 ש”ח והשני לעניין גמלאות בגובה 13,316 ש”ח. עם זאת, לצד התיקון האמור, לא נערך תיקון בפקודת מס הכנסה לעניין המונח “השכר הממוצע במשק”, כהגדרתו בסעיף 3(ה3)(2) לפקודה. לאור זאת ולנוכח אי הבהירות, הוחלט לנקוט בפרשנות מטיבה כך, שביחס לשנת המס 2025 “השכר הממוצע במשק” יהיה כמפורט להלן: …
”
או בקיצור, המחוקקים שכחו לבדוק את השפעות סעיפי החקיקה שהעבירו (אשר שרובם עברו ביום החקיקה האחרון לשנת 2024, ממש בדקה האחרונה) ויצא ש”נכשלה האינטגרציה” בין ביטוח לאומי ומס הכנסה.
לביטוח לאומי הגדירו שחלק מהתשלומים מוקפאים (צמודים לשכר הממוצע במשק והוא מלאכותית “יוקפא” כפי שהזכרנו קודם לכן) בעוד שחלק מהתשלומים לא יוקפאו. לביטוח הלאומי לא הייתה דרך הגיונית לעמוד בדרישה המוזרה הזו, ולכן הוחלט על הפתרון היצירתי הבא: ביטוח לאומי פרסם שני נתונים של השכר הממוצע במשק:
- שכר ממוצע לחישוב דמי הביטוח - נשאר בגובה 12,536 ש”ח כמו בשנת 2024
- שכר ממוצע לחישוב גמלאות (קצבאות) - הוצמד למדד ועלה ל-13,316 ש”ח (כדי לא לפגוע בקצבאות הביטוח הלאומי)
המשמעות, העובדים ימוסו כאילו השכר הממוצע הוקפא, והקצבאות יחולקו כאילו השכר הממוצע הוצמד למדד.
אבל, מישהו שכח לספר למשרד האוצר שזה מה שהוחלט, וגם מס הכנסה תלויים בשכר הממוצע במשק, אותו שכר שנקבע על ידי ביטוח לאומי. בלית ברירה, פקידי מס הכנסה היו צריכים להחליט אחרי “איזה שכר ממוצע” הם צריכים לעקוב? זה שהוקפא (מדרגות מס)? או זה שעודכן (קצבאות)?
לנוחיותנו, הפקידים בחרו “לנקוט בפרשנות מטיבה” ולבחור בשכר הממוצע הגבוה יותר עבור רוב החישובים:
- תקרת פטור ממס על הפרשות מעסיק לפנסיה - כלומר, תקרת הפטור הועלתה
- תקרת השכר לפנסיה - כנ”ל
- תקרת פטור ממס על הפקדות מעסיק לקרן פיצויים - כנ”ל
לצורך המחשה, השווי של העלאת הפטור ממיסוי על הפרשות מעסיק לקרן הפיצויים (לעובד שמשכורתו למס הכנסה היא 50,000 ש”ח בחודש) היא רווח של 1,300 ש”ח נטו בשנה. וזה סעיף אחד מבין הרשימה שלמעלה. כלומר, עבור עובדים המשתכרים כ-46,000 ש”ח בחודש (משכורת למס הכנסה היא כ-50,000 ש”ח בחודש), ההחלטה של איזה שכר ממוצע ישמש את מס הכנסה נותנת הקלת מיסוי שמבטלת את כל העלאות המיסוי של ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי.
לא רק שהמילה היחידה לתיאור ההתנהלות הזו מצד המחוקקים היא “חלם”, הרי שבשורה התחתונה היא גרמה להחטאת מטרות גזרות התקציב. מדרגות מס הכנסה לא הוצמדו למדד, על מנת שהכנסות המדינה ממיסים יעלו. אבל, דווקא מדרגות הפטור ממס כן הוצמדו למדד, משום שבין שני נתוני השכר הממוצע במשק, נבחר הנתון שמטיב עם העובדים. הרשו לי להניח שההחלטה של איזה שכר ממוצע במשק ישמש לחישוב מס הכנסה לא זכתה לאותה תשומת לב כמו כל דיוני הכנסת על העלאת דמי הביטוח הלאומי. אולם, עבור המשתכרים משכורות גבוהות, ההשפעה של שתיהן שקולה ומבטלת אחת את השנייה.
ברמה האישית, אני לא מתלונן על זיכוי מס לא מתוכנן. אולם לא הייתי רוצה להתחלף עם פקידי האוצר שהיו צריכים לכתוב את תקנות המיסוי וגילו שיש שני נתונים של שכר ממוצע במשק והמחוקק שכח להגדיר עבורם באיזה אחד להשתמש…
סיכום
תקציב מדינת ישראל לשנת 2025 כולל מספר העלאות מיסוי שישפיעו על כלל האזרחים לשנים הקרובות (חלקם אף מעבר לשנת 2026). חלק מסעיפי המיסוי “מתחבאים” מאחורי תירוץ טכני של אי הצמדה למדד (מדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי ממס הכנסה) וחלק מהסעיפים מוכרזים רשמית כהעלאות מיסים (מע”מ, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי, מס יסף נוסף על רווחי הון וכו’).
לצערו של האזרח הממוצע, תשומת הלב שניתנה מצד הממשלה והמחוקקים לתקנות מיסוי אלו הייתה חלקית במקרה הטוב, ופגומה במקרה הרע:
- תקנות מס לשנת 2025 חוקקו באיחור (מסיבות פוליטיות) ונקבעו תוך כדי שנת המס בה הם חלים (ובשל כך דרשו אישור משפטי מיוחד)
- המחוקקים “זרקו עצם” לציבור העובדים בדמות 7.5 ש”ח נטו בחודש (תודה באמת) בחלוקת העלאת דמי ביטוח לאומי (ועל הדרך העלו את נטל השכר על המעסיקים)
- דמי ביטוח לאומי הועלו בצורה חלקית ולמעשה מכבידים יותר על עובדים במשכורות נמוכות מאשר על עובדים במשכורות גבוהות (הבדל שקלי של פי 2 במס למרות הבדל של פי 5 בשכר)
- אנומליות חקיקה גרמו לדיווח שני נתונים של “שכר ממוצע במשק” מצד ביטוח לאומי, ללא תיאום עם מס הכנסה, והובילו להחלטת מיסוי שדווקא מקלה עם העובדים ולמעשה מבטלת חלק מצעדי המיסוי
אם תהליך החקיקה של תקציב שנת 2025 משקף במאומה את תהליך החקיקה הכללי בכנסת, הרי שניתן רק לשער מה גורמות יתר תקלות ההתנהלות והחקיקה בתחומי חיים חשובים אחרים כמו תחבורה או ביטחון.