עמוד ראשי         מאמרים         אודות

תאריך פרסום: 28/03/2023

תאריך עדכון: 01/11/2024

אחרי שבפוסט הקודם הצגנו איך עובד מענק מניות “רגיל” (RSU) הגיע השלב להסביר על מענק מניות נוסף שקיים בחלק קטן יותר מהחברות, תוכנית ESPP. לפני שנתחיל, חשוב לי להדגיש שישנו בלבול גדול סביב המיסוי ואפילו סביב מועד אירועי המס הנובעים מהשתתפות בתוכניות ESPP בחברות שונות. הסיבה לכך היא שיש שני מסלולי ESPP שונים וחשוב להבין את ההבדל ביניהם.

המסלול השכיח בארץ (ללא נאמן) אינו פועל לפי סעיף 102 ואילו המסלול הנפוץ פחות (עם נאמן) פועל לפי סעיף 102 וכולל בתוכו יתרונות וחסרונות כתוצאה מכך. חלק מהגורמים לחסרונות נובעים מתבנית המיסוי הכללית שהוגדרה על ידי המחוקק. באופן מפתיע, one size fits all זו לא גישה שנותנת מענה הולם לכל מצב.

מבוא ל-ESPP

ראשי התיבות ESPP הם קיצור של המונח Employee Stock Purchase Plan (לינק), לפעמים מוזכר גם כ-Employee Share Purchase Plan (ראיתי כבר מסמכי מס בהם שני המונחים מופיעים זה ליד זה). על פניו, מדובר בשם כללי לתוכנית לרכישת מניות עבור עובדים. בפועל, לתוכנית ישנו סט פשוט למדי של כללים, אשר מאפשרים לעובדים לקנות מניות של החברה בהנחה במסגרת חלונות מסחר (תקופות) קבועים מראש.

תקופה

תוכנית ESPP עובדת בתקופות של 6 חודשים. זמני התוכנים אחידים לכל העובדים ובתום 6 חודשים תתבצע רכישת המניות לעובדים ותתחיל תקופה חדשה בתנאים חדשים כפי שיפורטו בהמשך. בחברות שונות יש התייחסות שונה למקרה הקצה בו עובד חדש הצטרף לחברה במהלך התקופה. לעיתים יש לחכות עד לפתיחת תקופה חדשה (שמרני) ולפעמים ניתן להצטרף בתחילת החודש הקלנדרי שלאחר ההצטרפות (נדיב) ובכך להינות מיתרת התוכנית.

הערה: בחלק מהחברות האמריקאיות (גם חברות שמעסיקות בארץ) ישנה הרחבה ל-ESPP שמגדירה חלון של 4 תקופות רצופות שכולו חונה תחת תנאי התוכנית. על כן אנסה להקפיד על ההבדל בין “תוכנית ESPP” ו”תקופת ESPP”. עם זאת, היות ומדובר בקומץ חברות, לשם הפשטות נחזור להזכיר את התוכניות הללו רק בסוף הפוסט.

הפרשה חודשית

בתחילת התוכנית ישאלו כל העובדים כמה אחוזים מהשכר (ברוטו) ברצונם להפקיד לתוכנית בכל חודש, כאשר לרוב מדובר על טווח של 15%-1% מהשכר. ניתן לשנות את אחוז ההפקדה במהלך התוכנית או אף לפרוש ממנה ולקבל חזרה את כל הכסף שהפקדנו בה עד כה.

הערה חשובה: ההפקדה מתבצעת בכל חודש על פי המשכורת ברוטו ומנוכה אוטומאטית על ידי המעסיק ואפקטיבית מקטינה את הנטו בצורה ניכרת. לדוגמא:

התזרים החודשי של העובד התכווץ כאילו משכורתו ירדה ל-22,500 ש”ח ברוטו - הפרש של 13,500 ש”ח אל מול שכרו בפועל!

זהו למעשה החסרון העיקרי בתוכנית - בעוד העובדים תמיד* ירוויחו כסף מהשתתפות בתוכנית, לא כל העובדים יכולים להרשות לעצמם השתתפות מקסימאלית היות וההשפעה שלה על תזרים ההכנסות היא משמעותית.

*הערה: ישנו מקרה קצה בו ניתן להפסיד שקלית כסף מהשתתפות בתוכנית, אך הוא נדיר יחסית. על מקרה זה נפרט בהמשך.

מיסוי - הגדרה בסיסית

ככלל אצבע (נרחיב עליו בהמשך) נניח שהמיסוי על רווחי התוכנית הוא תמיד מס הכנסה. זה מספיק קרוב למציאות שזה יספיק להבנת דוגמאות החישוב שבהמשך. המיסוי המלא יוצג בהמשך גם הוא.

הערת מיסוי: מעל רף הכנסות שנתי מסויים יוחל גם “מס עשירים” או “מס יסף”. לשם הפשטות, במהלך הסברי המיסוי על המניות נתעלם ממס היסף. סיבה זו נעוצה בין היתר בכך שבעוד שקיים כלל אצבע של הוספה של 3% לחישוב המיסוי (47% מס הכנסה הופכים ל-50% מס הכנסה ו-25% מס רווח הון הופכים ל-28% רווח הון) ישנה היתכנות כי מיסוי זה עלול להסתבך מעט החל מתקציב 2025. לפרטים נוספים עבור חישוב מס היסף, ראו את הפוסט המרחיב על הנושא - (מס יסף וחוק הנטו הקבוע.

הטבת התוכנית

בתוכנית ESPP נמדוד את שערי המנייה בשתי נקודות דגימה:

עבור כל עובד, נקח את סכום הכסף שנצבר בקופה (נוכה כל חודש ממשכורת העובד לפי ההפרשה שהגדיר) ונרכוש מניות בהנחה קבועה כלשהיא מעל שער המנייה שנבחר:

דוגמא #1 - קנייה ברווח

נחזור שוב לעובד שראינו בהתחלה. העובד הפקיד 5,400 ש”ח בכל חודש על פני כל תקופת התוכנית ולכן לעובד הצטברו 5,400 * 6 = 32,400 ש”ח. לשם הנוחות, נניח כי שער הדולר במהלך התוכנית הוא 3.24 ש”ח (ראו הערות על שער הדולר בהמשך).

השארית תמשיך אוטומאטית לקופת העובד עבור תקופת ה-ESPP העוקבת.

במידה והעובד ימכור את המניות ברגע שיקבל אותן (Same day Sale) הרווח הממוצע שלו לחודש הוא:

לא רע בכלל, רווח חודשי של 1,500 ש”ח נטו ללא שום סיכון של הכסף.

דוגמא #2 - קנייה בהפסד

נזכר שוב שב-ESPP אין הפסד, ולכן מצב זה בסה”כ מתאר מנייה שירדה במהלך התוכנית.

במידה והעובד ימכור את המניות ברגע שיקבל אותן (Same day Sale) הרווח הממוצע שלו לחודש הוא:

עדיין לא רע. הגענו למקור של כלל האצבע לשווי של תוכנית ESPP - לפחות 500 ש”ח נטו בחודש.

כמה הערות על שער הדולר

3.24 ש”ח הוא אכן שער נוח לחישוב אך פחות ריאלי. בזמן כתיבת שורות אלו שער הדולר הספיק גם לחצות את 3.70 וגם לרדת חזרה לאזור 3.55 ש”ח. בעוד שלרוב שער המרת דולר לשקלים הוא יציב יחסית ברמה היומית (בניגוד לחריגות שקרו במהלך ממשלת ישראל ה-37 - ממשלת ה-7 לאוקטובר) הוא עדיין זז על פני תקופה של 6 חודשים של תוכנית ESPP.

בפועל, המרת הפקדת העובד לדולרים מתבצעת בסוף התקופה ועל סמך השער הממוצע במהלך ששת החודשים. לכל צורך מעשי, הדבר שקול לכך שההמרה מתבצעת במדורג במהלך ששת החודשים, ולכן פעמים רבות שער הדולר בו ירכשו המניות יהיו גדול/קטן מזה שבסופה. לדוגמא, באחת מתקופות ה-ESPP בה השתתפתי, מניות נרכשו בשער דולר של כ-3.45 ש”ח ונמכרו מיידית בשער דולר של כ-3.6 ש”ח. רווח ישיר אפילו משער הדולר עצמו, עוד ללא הטבת התוכנית.

על פניו, הנקודה האחרונה כן מייצגת סיכון כלשהו - אם שער הדולר מתרסק מול השקל (למעשה, אם השקל מתחזק) וגם המנייה לא עלתה, יכול להיות שהסכום השקלי בסוף התקופה יהיה קטן מזה ההתחלתי. הסיכוי למצב כזה הוא נמוך יחסית והוא מגלם בתוכו סיכון נוסף לחברה אמריקאית שמשלמת משכורות שקליות לעובדים - הם פתאום נהיים “יקרים”.

הגבלת הפקדה ל-ESPP

היות ומדובר בתוכנית בה ישנו רווח מובטח (עד כדי שערי המרת מטבע), רשות המיסים האמריקאית (ה-IRS) הגדירה הגבלה שנתית לסכום אותו ניתן להשקיע בתוכנית - 25,000 דולר. בעוד שזו נשמעת כמו הגבלה גבוהה מספיק שאפשר להתעלם ממנה ביום-יום, היא בעצם הרבה יותר קרובה ממה שהיא נראית.

הערה: ההגבלה כפופה להגדרת התוכנית מול הרשויות בארה”ב ולסימון שלה כ”מזכה להטבות מס עבור אמריקאים”. ישנן חברות בארץ בהן מוגדרות 2 תוכניות לעובדים כדי שניתן יהיה לאפשר לעובדים הישראלים מסלול שונה שמצד אחד אינו מזכה בהטבות מס לא רלבנטיות (הטבות לאמריקאים) ומהצד השני לא כולל הגבלת שנתית (יתרון לנו). מומלץ בחום לבדוק האם בחברה שלכם ישנה תקרה שנתית או לא לפני שמתחילים לבצע תכנון מורכב של צמצום ההגבלה החודשית אל מול התקרה השנתית.

מדובר בהגבלה שנתית על ההשקעה בתוכנית והרי התוכנית כוללת רווח מובנה של 15%. לכן בעצם מדובר על הגבלת קרן הקנייה השנתית ללכל היותר 21,250 דולר (85% מהסכום המקורי). ובתרגום להפקדה חודשית, נראה שמדובר בסכום שכלל אינו בשמיים:

אז מה יעשה העובד אם יקבל העלאה משכר של 36,000 ש”ח לסכום של 40,000 ש”ח? סכום זה כבר עובר את התקרה האפקטיבית ל-ESPP. קודם כל ניתן לבחור את אחוז ההפקדה לתוכנית כדי למנוע מראש מצב שבו אנחנו מפרישים יותר ממה שנקבל עליו הטבה. ואם בכל זאת הפקדנו לתוכנית מעל ההגבלה השנתית? במצב הזה נקבל את הכסף חזרה בתלוש בסוף תקופת ה-ESPP האחרונה לשנת המס.

מצב זה יכול להוביל לאנומליות שבהן אם תקופות ה-ESPP הן סוף פברואר וסוף אוגוסט, אזי בסוף פברואר יקנו הרבה מניות (יחסית) ואז בסוף אוגוסט יקנו מעט מניות משום שהגענו לתקרה השנתית. בנוסף, את הכסף העודף נקבל בחזרה רק באזור תחילת אוקטובר וללא שום רווח, כך שרצוי להימנע מהפקדת יתר לתוכנית ESPP.

הערה: כפי שראינו קודם לכן, ההגבלה היא דולרית ואילו ההפקדה שלנו היא שקלית ולכן לא תמיד קל לנחש מראש בכמה נפקיד מעל התקרה. היות וחבל לפספס חלק מהטבת תוכנית ה-ESPP רצוי לכוון לקצת מעל התקרה אל מול טווח שערי דולר שנראה לכם ריאלי. אם הדולר ירד יצא שהפקדתם קצת יותר מעל התקרה מאשר התכנון המקורי ואם הוא יעלה צריך לוודא שלא תפקידו “מעט מדי” לתוכנית ותפסידו חלק מההטבה.

שימו לב שבהינתן תנועת שער הדולר בשבועות האחרונים, גם שערים שמרניים יחסית לשער הדולר מול השקל כבר נראים כמו קו שעוד עלול להיחצות. במידת הצורך עדכנו את אחוז ההפקדה שלכם לתוכנית.

כלל אצבע: בהנחה ששער הדולר לא מתפרע יותר מדי, הפקדה חודשית של 7,000 ש”ח לתוכנית ה-ESPP יכולה לתפקד ככלל אצבע נוח. היא עדיין כוללת מרווח ביטחון למקרי קצה (יתרה של כ-100 ש”ח לחודש עבור שער דולר של 3.9 ש”ח) אך בלי הפקדה “גדולה מדי” גם עבור שערי דולר סבירים (יתרה של כ-600 ש”ח לחודש עבור שער דולר של 3.6 ש”ח).

מיסוי ESPP

כפי שהזכרנו בהתחלה, החוק בארץ מגדיר שני מסלולי מיסוי שונים ל-ESPP. הקושי העיקרי מבחינתנו העובדים הוא שהחברות לא מצהירות כהלכה באיזה מסלול מיסוי הן בחרו. אני ממליץ לכם לבדוק בתיעוד פנימי ומסמכי הדרכה/הכשרה לעובדים האם יש הסבר על המסלול שנבחר, ובכל מקרה ישנו כלל אצבע לא רע להבחנה בין המקרים השונים אותו אפרט בהמשך.

מיסוי ESPP ללא נאמן - טופס 927

נכון למועד כתיבת שורות אלו, זהו המסלול הנפוץ בחברות ישראליות בהן קיימת תוכנית ה-ESPP. בשנים האחרונות מס הכנסה הגדיר מסלולים מוקלים לרישום תוכנית ה-ESPP על מנת לקבל החלטה מקדמית אודות המיסוי של התוכנית. הטופס עבור מסלול זה הוא טופס 927.

מסלול זה הוא הפשוט מהשניים. בקצרה, החברה קונה עבורנו מניות בסוף תקופת ה-ESPP, על כל המשתמע מכך:

מכיוון ומוגדר אירוע מס מיד בתום תקופת ה-ESPP, עובד שיבחר להחזיק את המניות (Keep) ולא למכור אותן (Same day Sale) יאלץ לשלם את המיסוי הנוסף בתלוש, דבר שיפגע בתזרים ההכנסה שלו. זו גם אחת הסיבות במקרים כאלה חברות לרוב כוללות בטופס ההצטרפות לתוכנית את השאלה בנוגע ל”מה תרצו לעשות עם המניות בסוף התוכנית?”:

טיפ: חברות ששואלות על Keep או Sell לרוב יהיו חברות בהן נבחר מסלול ESPP זה (ללא נאמן).

הערה: קל לראות את מהות הבלבול בין שני מסלולי המיסוי של תוכניות ה-ESPP בארץ. במסלול “ללא נאמן” המניות עדיין עוברות בסוף התקופה אל נאמן שיחזיק אותן עבורנו. לרוב אפילו מדובר על אותו נאמן המחזיק עבורנו את הקצאות ה-RSU.

דוגמא מלאה למיסוי התוכנית

נחזור שוב לדוגמא שראינו בהתחלה והפעם נסתכל על עובדת שמרוויחה את אותה המשכורת ובחרה לעשות Keep ולמכור את המניות רק לאחר שנה בשער של 140 דולר למנייה.

לכן מיד בתום התוכנית נראה את המספרים הבאים:

ושנה לאחר מכן (מועד המכירה) את המספרים האלו:

העובד שביצע Same-day-Sale הרוויח בממוצע כ-1,500 ש”ח נטו לחודש מתוכנית ה-ESPP ואילו העובדת שהמתינה ומכרה רק לאחר שנה (בהנחה של עלייה בבורסה) תקבל רווח של כ-2,450 ש”ח נטו לחודש (הפעם עם סיכון של הכסף).

מיסוי ESPP עם נאמן - טופס 926

מסלול זה פחות שכיח בארץ, בעיקר משום שהטבות המיסוי שהוא מעניק נחותות משמעותית אל מול אלה הקיימות בארצות הברית למשל. הטופס עבור מסלול זה הוא טופס 926. כפי שראינו בפוסטים הקודמים, למחוקק ישנו כלי יחיד למיסוי מניות לעובדים (סעיף 102) כך שחופש המשחק הוא די מצומצם.

במסלול זה החברה מעניקה לנו מניות בסוף תקופת ה-ESPP:

אז מה כל זה בעצם אומר? המחוקק “בא לקראתנו” ואומר שאם נרצה לדחות את אירוע המס שמתקיים בתוכנית ה-ESPP ללא נאמן, הרי שנצטרך להתחייב על כל כללי סעיף 102. אבל, בניגוד להגדרה של מיסוי RSU, כאן אין תהליך הבשלה של מניות או אפילו תהליך מסודר של הענקת מניות.

המחוקק הגדיר שהמניות מוענקות לנו בתום תקופת ה-ESPP אפילו שלכל בר דעת ברור שלמעשה התחייבנו לתוכנית בתחילתה. מכאן שתקופת ההמתנה של שנתיים עד למיסוי רווח הון הפכה לתקופה אפקטיבית של שנתיים וחצי כי 6 חודשי התוכנית לא נספרים עבורנו. נזכיר כי ב-RSU נספור שנתיים ממועד מכתב הענקת המניות שהוא האירוע המוקדם ביותר בתוכנית ה-RSU.

זוהי דוגמא קלאסית למהות סעיף 102. ההטבה היחידה שאנחנו מקבלים היא דחיית אירוע המס ועליה נשלם בהמתנה של שנתיים. במידה ונמכור את המניות לאחר שנה עדיין נשלם על עליית המניות כעל הכנסת עבודה. זאת בניגוד למסלול של ESPP ללא נאמן בו אירוע המס קורה מיידית בתום התקופה, אך המניות “באמת שלנו” ממש כאילו קנינו אותן בשוק ההון. בתוכנית ללא נאמן אנחנו חופשיים למכור את המניות שנקנו עבורנו מתי שנרצה, והמיסוי על המכירה יהיה מיסוי רווחי הון.

דוגמא מלאה למיסוי התוכנית (רווח)

אם נחזור לדוגמא שראינו ממיסוי ESPP ללא נאמן, נקבל את התנאים הבאים:

ההבדל היחיד בין המסלולים במידה וחיכינו שנתיים הוא מועד אירוע המס. האם יהיה מיד בתום תקופת ה-ESPP? או רק במועד המכירה? בכל מקרה אחר למעשה נקבל הרעת תנאים במסלול ה-ESPP עם נאמן. אם זה מרגיש לכם כמו הטבה שולית יחסית אתם לא לבד. ברוב החברות בארץ מסלול ה-ESPP שנבחר הוא מסלול ללא נאמן.

מיסוי התוכנית במקרה הפסד

על פניו, מיסוי תנאי התוכנית נקבע על פי הגדרות סעיף 102 בו התייחסנו בצורה ברורה למקרה רווח ולהסבר על היעדר “מגן מס הון” במקרה הפסד. אולם, כשמתייחסים למניות המוענקות בתוכנית RSU יש לנו אירוע יחיד המערב כסף והוא מועד מכירת המניות.

לעומת זאת, בתוכנית ESPP כבר נקנו עבורנו המניות, באמצעות הכסף שלנו ולכן יש פגיעה ממשית שקורית בחלק ממקרי ההפסד. אם נחזור לפרטי התוכנית מהדוגמאות הקודמות:

אזי ישנם 2 מקרי הפסד במכירה לאחר שנתיים:

  1. מכירה בשער של 90 דולר
  2. מכירה בשער של 60 דולר

בעוד שנשמע שהמקרה הראשון עדיין תואם לדוגמאות שנתנו עבור סעיף 102 (רק מיסוי פירותי על 85 - 90 = 5 דולר למנייה). המקרה השני הוא מעט יותר מורכב - הוא מתאר הפסד ממשי של 25 דולר למנייה אל מול השער בו החברה קנתה עבורנו את המניות.

בעוד שאין התייחסות ישירה של המחוקק למקרה זה ולזכאות הפוטנציאלית להחזר מס (מס הון?) על ההפסד, ישנן מספר עדויות כי ניתן לקבל החזר מס על הפסד זה. להלן ציטוט מאחד הדיונים בנושא: “במידה (ו)רכשת מניות תחת תוכנית ESPP ומחיר המכירה שלך נמוך ממחיר הרכישה שלך, ניתן לקבל אישור על הפסד ההון וכל אחד משלושת הנאמנים בישראל מספק אישור כזה בפועל במידה והעובד מבקש. בנוסף, ניתן לקזז את ההפסד בדו”ח האישי במידה והתוכנית מנוהלת על ידי ברוקר זר על ידי פנייה לרשות המיסים”.

הערה: יש לקחת את הציטוט המובא בעירבון מוגבל היות והטוען אותו לא הביא עדויות תומכות לטיעוניו. הסיבה היחידה שאני מרגיש בנוח עם הכללת ציטוט זה במאמר היא הצלבתו אל מול מקורות מידע נוספים מהם עולה שישנו יסוד סביר להניח כי “מגן מס” (רווח הון) זה על ההפסד (רק במחירה מתחת לשער הרכישה) תואם לכוונת המחוקק כפי שבאה לידי ביטוי בסעיפי מיסוי אחרים.

אם כן, אם איתרע מזלכם ונאלצתם למכור את מניות ה-ESPP בשער שנמוך משער הרכישה, יש להיוועץ עם בעל מקצוע בתחום המיסוי, אבל קיים סיכוי שלפחות תהיו זכאים למגן מס הון על הפסד זה. (במידה והצלחתם לקבל הכרה בהפסד זה, אשמח לשמוע מכם על מנת שאוכל לעדכן את המאמר בהתאם).

מיסוי ESPP במדינות אחרות

זוהי נקודה טובה להזכיר כי בעוד שבארץ סעיף 102 הוא התבנית היחידה למיסוי מענקי מניות, במדינות מתקדמות יותר יש יותר מחוק יחיד לאירועי מס אלו. לדוגמא, החוק האמריקאי קולע טוב יותר למהותה של תוכנית ה-ESPP, ומגדיר 3 תוכניות מיסוי כפונקציה של תקופת ההחזקה במנייה (מקור):

כאן ישנה הבנה של מהות תוכנית ה-ESPP יחד עם תמריץ לעובדים להחזיק במניות לתקופה מוגדרת, בדיוק לפי המטרה המקורית של הטבת מיסוי מענקי מניות לעובדים. רק להמחשה, להלן דוגמא מספרית:

לצורך ההמחשה, נניח כי המניות נמכרו שנתיים לאחר תום תקופת ה-ESPP בשער של 210 דולר למנייה.

גם תחת הנחת שערי מיסוי אחידים בין המדינות (לא בדיוק המצב, ולא לטובת ישראלים) יש כאן הבדל של 12.5 דולר מס למנייה. 12.5 דולר מס מתוך 47.5 דולר מס (לפי המס הישראלי) הם אחוז משמעותי.

תוכנית ESPP מורחבת + גילוי נאות

בחלק מהחברות “תוכנית ה-ESPP” היא למעשה שרשור של 4 תקופות עוקבות של 6 חודשים לתקופה. במצב זה שער הקנייה המינימאלי נשאר לעובדים ל-4 תקופות במקום לאחת. בנוסף, היות ומדובר על תקופות עוקבות, זה שקול לחישוב הבא:

קל לראות איך במצב שכזה, הטבת תוכנית ה-ESPP עצמה משמעותית הרבה יותר ומבליטה את פערי המיסוי בין ישראל לארצות הברית.

גילוי נאות: נכון למועד כתיבת שורות אלו אני עובד כשכיר בחברה בה ישנה תוכנית ESPP מורחבת ומכאן התסכול שלי ממדיניות המיסוי המוגבלת שהגדירו המחוקקים שלנו בהשוואה לעמיתיהם בחו”ל.

סיכום

תוכנית ESPP הינה תוכנית הקצאת מניות לעובדים אשר מעט פחות נפוצה בקרב החברות בארץ, בטח בהשוואה להקצאות RSU לעובדים. במסגרת התוכנית מוגדרות תקופות של 6 חודשים בהן העובדים מפרישים עד 15% מהשכר (ברוטו) כדי שבתום התקופה ירכשו עבורם מניות בהטבה של 15% אל מול המינימום בין שער המנייה בתחילת ובסוף התקופה. ככלל אצבע, התוכנית מעניקה לפחות 500 ש”ח נטו לעובד לחודש, לא רע. בשל אופי ההטבה, היא מוגבלת בהפקדה שנתית אפקטיבית של 21,250 דולר.

החסרון המשמעותי בתוכנית הוא צמצום משמעותי של תזרים ההכנסה של העובד משום שעד 15% מהברוטו מנוכים מהנטו, והעובד יפגש עם הכסף רק כל 6 חודשים (וגם זה רק אם המניות ימכרו). בתיאוריה ישנו גם סיכון של המרת מטבעות במידה והדולר מתרסק מול השקל, אבל לרוב לא מדובר בסיכון ריאלי אל מול שווי ההטבה.

בעוד ש-RSU היא דוגמא קלאסית של הצבת משתנים בנוסחא שהוגדרה בסעיף 102 למס הכנסה, ESPP הינו דוגמא הפוכה לחלוטין. בניגוד למיסוי האמריקאי, ניכר שהמחוקק הישראלי לא הבין את מהות תוכנית ה-ESPP ועל כן אין כמעט שום הטבת מס אפקטיבית בתוכנית זו. זו גם אחת הסיבות שהמסלול הנפוץ בארץ לתוכניות ESPP הוא מסלול שמתעלם מסעיף 102 (מסלול ללא נאמן). אחרי הכל, במיסוי לפי סעיף 102 (מסלול עם נאמן) רק עובדים שיחכו שנתיים אחרי שתקופת ה-ESPP נגמרה יהנו מרווח הון, וגם רווח זה יחושב רק על הפער בין שער המנייה בתום ה-ESPP ושער המכירה.

זהו, זו הייתה סדרת הפרקים על מענקי מניות לעובדים והמיסוי שלהם על פי החוק הישראלי. מקווה שעשיתי קצת סדר במונחים ושתרמתי במשהו להבנה שלכם בנושא.